עת הגיעו 53 שנים
הביטי אל מאחורייך
אל גן השושנים(גן=53)
את הגנן ואנחנו הפרחים
זקופים וגאים מול מכשולי החיים
פורחים ויפים ולא נכנעים
עברנו תקופות של אבל ויגון
מול תקופות של שמחה וששון
אך תמיד כשהיה לנו קשה
את ישר הגעת כצור נוקשה
"קומו הזדקפו
חלילה אל תנבלו
כי אלה החיים אז אל תתבלבלו"
השקת הפרחים הגבהת הגבעולים
ונתת לנו תמיכה מכל הכוונים
כי בנפשך האומנת
את בכל מצב לוחמת..
אז היום התאספנו כאן כדי לתת לך
להציץ אל גן השושנים
ולחוות את יופי הגידולים
זוהי הזדמנות קטנה עבורנו
להביע את גודל אהבתינו
שלך לתמיד כולנו..
